פורים שלא קרה, והלב של הילדים מרגיש
השנה, הרבה ילדים עמדו מול המראה עם תחפושת מוכנה –
והחג פשוט… לא קרה.
לא היו תהלוכות.
לא היה רעש.
לא היה רגע שבו יוצאים מהבית ומראים לעולם מי אני השנה.
ובמקומו –
אכזבה. בלבול. לפעמים כעס. לפעמים שתיקה.
וכאן עולה השאלה ההורית הקשה באמת:
איך מחזיקים שמחה – בלי להתעלם מהאכזבה?
קודם כול: לא מתקנים רגש
כשילד מתאכזב, הנטייה שלנו היא “לעודד”:
“לא נורא”, “יהיה פורים אחר”, “לפחות אנחנו ביחד”.
אבל עבור ילד –
התחפושת היא לא רק בד.
היא ציפייה.
זה תהליך.
זו השקעה.
זה חלום קטן שנבנה – ולא התממש.
השלב הראשון הוא פשוט להיות שם:
“אני רואה כמה זה מבאס.
השקעת, חיכית, וזה לא קרה כמו שדמיינת.”
כשילד מרגיש שמבינים אותו –
הכאב נרגע.
וכשהכאב נרגע, אפשר להתחיל להחזיק גם שמחה.
השמחה של אדר השנה – היא שמחה אחרת
חז״ל לא אמרו “באדר הכול שמח”.
הם אמרו: “משנכנס אדר מרבין בשמחה”.
הרבות – זה לא לבטל עצב.
זה להוסיף נקודות אור, גם כשיש קושי.
השמחה השנה לא חייבת להיות:
מסיבה גדולה, רעש, או צחוק מתגלגל.
לפעמים היא:
-
לצלם את הילד בתחפושת בבית
-
לאפשר לו להתחפש גם סתם ביום רגיל
-
להפוך את התחפושת למשחק משפחתי
-
להגיד: “החג השתנה, אבל אתה חשוב בדיוק אותו דבר”
זו שמחה שקטה.
שמחה מחזיקה.
שמחה שמלמדת: גם כשהמציאות מתערערת – אני לא לבד בה.
ומה לגבי המצב הביטחוני?
ילדים מרגישים הרבה יותר ממה שהם אומרים.
הם שומעים חדשות.
מרגישים מתח.
קולטים חרדה.
וכשפורים מתבטל –
זה עוד סימן בשבילם ש ”משהו לא בסדר בעולם”.
דווקא כאן, התפקיד שלנו הוא לא להבטיח ש“הכול יהיה בסדר”,
אלא לשדר:
“יש דברים שלא בשליטתנו –
אבל יש אהבה, הקשבה, ומשפחה שנשארת יציבה.”
היכולת לשבת עם ילד בתוך אכזבה,
ולא לברוח ממנה –
זו מתנה לכל החיים.
שמחה אמתית לא נמדדת בכמה צחקנו,
אלא בכמה מקום נתנו לכל רגש.
ובמציאות מטלטלת כמו שלנו –
זו שמחה עמוקה יותר מכל מסכה.
שלכם,
אריאל ביטון
יועצת זוגית ומשפחה | הדרכת הורים | אבחון ציורים
📞 054-756-3488
✉️ arieleclinic@gmail.com
