השנה, פסח פוגש אותי במקום אחר.
פחות הכנות, פחות רשימות –
יותר לב.
יש משהו בתקופה הזו שמקלף שכבות.
המלחמה, הדאגה, העייפות…
משאירים אותנו חשופים יותר, רגישים יותר, אנושיים יותר.
ופתאום אני מבינה –
פסח הוא לא רק יציאה מעבדות לחירות,
אלא היכולת לצאת מהמקום שמכביד על הלב.
לרגע להסכים להרגיש.
להניח את החוזק בצד.
להיות פשוט אדם – בתוך משפחה, בתוך קשר.
השנה, פסח בשבילי הוא הרגע שבו אני בוחרת
להסתכל על מי שיושב מולי – באמת.
להגיד מילה טובה גם כשעייפים.
לנשום עמוק לפני תגובה.
לזכור שאנחנו לא אויבים – אנחנו יחד בתוך זה.
ובתוך כל זה…
יש גם הכרת תודה גדולה.
כי לא מובן מאליו שאנחנו יכולים לשבת סביב שולחן החג.
לא מובן מאליו שיש מי ששומר עלינו, שמחזיק את הגב,
שמוכן לשלם מחירים כדי שאנחנו נוכל, אפילו לרגע, להיות יחד.
אז פסח השנה, בשבילי,
הוא לא חג מושלם.
הוא חג אמתי.
עם כאב, עם תקווה,
עם לב שמנסה להישאר פתוח – למרות הכל.
שלכם,
אריאל ביטון
יועצת זוגית ומשפחה | הדרכת הורים | אבחון ציורים
📞 054-756-3488
✉️ arieleclinic@gmail.com
