על ידי ariele bitton | יונ 10, 2026 | Blog 2022
אתם מסתכלים על הידיים של הילד ורואים שוב את הציפורניים הקצוצות עד הסוף. אתם מבקשים שיפסיק. מזכירים. מעירים. לפעמים אפילו כועסים. אבל הוא ממשיך. אז מה זה אומר? האם מדובר בחרדה? במצוקה? או שאולי זה בכלל דבר נורמלי? התשובה היא – תלוי. קציצת ציפורניים היא אחת...
על ידי ariele bitton | מאי 19, 2026 | Blog 2022
שבועות הוא חג שמביא איתו תמונות יפות של שולחן חג, משפחה, ילדים בלבן, אוכל טוב ורגעים של ביחד. אבל בפועל — דווקא סביב החגים הרבה הורים מרגישים עייפות, עומס, עצבים ואכזבה. הילדים רבים בדיוק כשמגיעים האורחים. מישהו נשפך על הבגדים הלבנים. יש ילד שלא רוצה לשבת...
על ידי ariele bitton | אפר 19, 2026 | Blog 2022
יש ימים שהלב לא צריך הרבה מילים. רק שקט. רק נשימה עמוקה. רק לזכור. ביום הזיכרון אנחנו עוצרים. עוצרים בשביל מי שלא חזר, ובשביל מי שממשיך לחיות עם החסר יום-יום. ובתוך הכאב הזה – יש גם חיבור. יש עם שלם שמרגיש יחד, זוכר יחד, מחזיק אחד את השני גם בלי להכיר. ואז...
על ידי ariele bitton | אפר 1, 2026 | Blog 2022
השנה, פסח פוגש אותי במקום אחר. פחות הכנות, פחות רשימות – יותר לב. יש משהו בתקופה הזו שמקלף שכבות. המלחמה, הדאגה, העייפות… משאירים אותנו חשופים יותר, רגישים יותר, אנושיים יותר. ופתאום אני מבינה – פסח הוא לא רק יציאה מעבדות לחירות, אלא היכולת לצאת מהמקום שמכביד...
על ידי ariele bitton | מרץ 26, 2026 | Blog 2022
לא במקרה בחרתי לכתוב על זה דווקא עכשיו. אני פוגשת יותר ויותר זוגות טובים, אוהבים, שרק רוצים שיהיה להם שקט – אבל מוצאים את עצמם פוגעים אחד בשני, בדיוק ברגעים הכי עמוסים, הכי עייפים, הכי רגישים. וזה מבלבל. כי אם יש אהבה – למה זה נראה ככה? האמת היא, שזה לא חוסר...
